הטאו ואמנית הנייר


מה הקשר בין עבודות הנייר העדינות של האמנית האמריקאית Maude White לספר הטאו



Maude White

בדומה ללאונרדו דה וינצ'י שסבר שהפֶֶֶּסֶל המושלם נמצא בתוך האבן והפַּסָל רק משחרר את הפֶֶֶּסֶל הכלוא בשיש גם האמנית Maude White אומרת, שכאשר היא חותכת נייר היא מגלה את הסיפור שמסתתר בתוך הנייר.

בנוסף היא אומרת, שעבודותיה עוסקות ברעיון של חללים נסתרים ושהיא מרגישה ש"יש מעט מאוד דברים בעולם, שהם אמינים וקבועים כמו נייר. הנייר נמצא בכל מקום והוא מספר סיפורים במשך מאות שנים".

קשה להגדיר אמנות

יש ויכוח ארוך שנים העוסק בהגדרת המושג "אמנות" והוא ימשך כנראה עוד הרבה שנים מכיוון שאין קריטריונים ברורים שעל פיהם ניתן לקבוע מה נחשב ליצירת אמנות ואיזו יצירת אמנות תחשב לאמנות טובה. קנה המידה לשיפוט אמנות הוא סובייקטיבי וכל אחד מגיב אחרת ליצירות שונות. אף על פי כן הרבה פעמים יש תמימות דעים לגבי מה נחשב לאמנות, במהלך השנים הקונצנזוס השתנה ורעיונות שפעם נראו לא הגיוניים מתקבלים כיום ומוצגים במוזיאונים. היצירה המפורסמת ביותר בהקשר הזה היא "המזרקה" של האמן מרסל דושאן שהחליט בשנת 1917 להציג במוזיאון אסלה של בית שימוש ציבורי.


כיצד אני בוחרת על מי לכתוב

כשאני פוגשת עבודות כמו של האמנית מאודה ווייט Maude White או בין דאן Binh Danh אני מתלבטת, אם העבודות שלהם מצדיקות פוסט בבלוג. חשוב לי שהקוראים שבחרו להקדיש מזמנם לקריאת הפוסט יקבלו ערך מוסף מהקריאה, שהתוכן יהיה איכותי וכמובן מעניין. לא תמיד אני עצמי בטוחה האם האמנים שהכרתי לראשונה דרך הרשת הם אמנים טובים, כאלה שמוצדק לכתוב על העבודות שלהם. האמן, Binh Danh מדפיס דימויים ממלחמת ויאטנם על עלים. אני חשבתי שהעבודות שלו טובות וחזקות. חברה שלי לעומת זאת טענה שהעלים לדעתה, הם על גבול ה"גימיק", כי הם הדבר שהכי מושך את העין. נדמה לנו שיצירת אמנות שטובה בעינינו תהיה מרגשת וחזקה עבור כל מתבונן, אבל לא כך הדבר. כיוון שאובייקט ויזואלי נתון לפרשנויות רבות, הוא תלוי תרבות והקשר, בנוסף לכך כל מתבונן מביא גם את המטען האישי שלו. כך יוצא שהתבוננות ראשונית באובייקט אמנות יוצרת חוויה שונה אצל כל צופה. יש שיתחברו ויש שישארו אדישים. כדי לחוות יצירה לעומק נדרש לפענח את הקוד הטמון בה, הקוד התרבותי, והאישי, ולשם כך נדרש להבין את מקורות היצירה, את הרקע ההיסטורי ואת ההקשר שבו היא נוצרה. בעבודה אמנות טובה כשהצורה והתוכן מתחברים החוויה שלמה. אצל Binh Danh החיבור בין תוכן לצורה בא לידי ביטוי בבחירה שלו להדפיס את הדימויים ממלחמת ויאטנם על עלים שאופייניים לג'ונגלים של ויאטנם ולא על עלים שמצא בגינה. הכרות עם הקוד המוצפן בעבודת האמנות מאפשרת לצופה לראות מעבר ל"גימיק" שבשימוש בעלים כמצע, ולחוות את חווית המלחמה בג'ונגל.

למה החלטתי לכתוב על Maude White?

נדיר למצוא תערוכות או יצירות שנותנות לי בוקס בבטן. כמו כל דבר בחיים יש מעט דברים מעולים. עד שמוצאים תערוכות טובות צריך ללכת להרבה תערוכות בינוניות במקרה הטוב, וגרועות במקרה הפחות טוב.

ההחלטה על איזה אמנים לכתוב או אילו יצירות לבחור להציג בבלוג מתקבלת אצלי, קודם הכל על פי הרגש שהן מעוררת בי, או כאשר יש בהן אמירה מעניינת, תובנה מפתיעה, טכניקה יוצאת דופן וכד'.

הכוח בעבודות של האמנית Maude White עליה בחרתי לכתוב בפוסט הזה הוא בטכניקה. העבודות שלה גורמות לי בעיקר להתפעלות מהיכולת הטכנית הנדרשת כדי להגיע לתוצרים ברמה כל כך גבוהה. העבודות עצמן לא כל כך מרגשות אותי. בכל זאת החלטתי לכתוב עליה מכמה סיבות: הראשונה שבהן היא כאמור, בגלל שהן מרשימות ועוצרות נשימה, הסיבה השנייה היא שבכל זאת מצאתי עבודה שריגשה אותי (ילדה עם בועות סבון פה בתמונה מתחת), והסיבה שהכריעה את הבחירה היתה שעבודות הנייר האלה ודרך העבודה של אמנית חיברו אותי לחוויה מהעבר ואני חושבת שדבר כזה בהחלט מצדיק פוסט.


הדימויים בעבודות של Maude White, נוצרים מגריעה של חומר. החללים הם שיוצרים את הדימוי. אנחנו רגילים לראות את "היש" ופה ה"אין" הוא הדבר החשוב.

העבודות הללו, הזכירו לי את שיר הזן הראשון שהכרתי לפני הרבה שנים. בזכות השיר הכרתי את אחד הספרים האלמותיים שיש - "ספר הטאו" שמלווה אותי מאז ועד היום, ומפתיע אותי כל פעם מחדש בתובנות שבו וביכולת שלו לתת תשובות גם לבעיות קיומיות שמזמנים החיים.

שיעור לחיים בספר הטאו

במסגרת לימודים, קיבלנו תרגיל שבו התבקשנו לכתוב את שמנו בדרך יצירתית. מכיון ששמי מורכב משלוש אותיות את האות הראשונה צירתי עם הרבה צבעים כדי שתהיה צבעונית, את האות השנייה ציירתי בשחור - לבן ואת האות האחרונה השארתי ריקה. המורה לא אהבה את הבחירה להשאיר אות ריקה. לדעתי, לא רק שההערה היתה לא נכונה מבחינה פדגוגית היא גם לא נכונה מבחינה רעיונית. ההתנגדות להשארת חללים נובעת מכך שאנחנו לא רואים את ה"יש" וה"אין כשווי ערך . ומעדיפים את ה"יש" על ה"אין".

כפי שתווכחו בהמשך זה לא היה רק שיעור ציור אלא שיעור לחיים. רצה הגורל וסיפרתי לחברה על מה שקרה בשיעור. היא ישר אמרה שהמורה טועה והלכה לפתוח את עמוד 11 בספר הטאו" שם מופיע שיר בשם "הריק".


ספר הטאו

הריק

שלושים חישורים מתאחדים בטבורו של גלגל מלבד החישורים הריק הוא רובו של הגלגל כד החרס עיקר שימושו הוא בחללו על כן האין יש לו תפקיד הריק בעל צורה בית הוא ריבועים של אוויר דלת בין שני חדרים רק מחברת את האוויר חלון מחבר חלל מרובע עם הריק הגדול שבחוץ לעיתים היש הוא רק תירוץ ואריזה והאין הוא האוצר האמיתי

זו היתה ההכרות הראשונה שלי עם הספר המופלא הזה.

ספר הטאו

ב"ספר הטאו" יש 81 שירים העוסקים בכל תחומי החיים: הן בחיים האישיים והדרך הנכונה להתנהל בהם, ועד כלכלה ופוליטיקה. כל פעם אני נדהמת מחדש איך ספר שנכתב לפני מאות שנים נשאר כל כך רלבנטי לחיינו.

במהלך השנים עברתי ארבע דירות, אבל ספר הטאו שקניתי אז ממשיך ללוות אותי והוא מונח דרך קבע ליד מיטתי.

אני מביאה לפניכם 2 שירים מ"ספר הטאו" שאני אוהבת במיוחד.

המחלה (עמ' 71)

לדעת את אפס הידיעה

זו היא החכמה הנעלה

אבל המחלה הגדולה

היא לחיות בעיוורון

ולחשוב שרואים

לא לדעת

ולחשוב שיש ידיעה

מי

שיודע

שהוא

עיור

אולי

הוא

לא

רואה

אבל

לפחות

אין

לו

את

המחלה

צדק (עמ' 75)

אם ראשי הממשל

מבקשים לעצמם

אוכל משובח

והעם רעב

אם ראשי העם

עוסקים במותרות

ומעבירים זמנם

בעינוגים

שלא יתפלאו

אם העם

מזלזל במוות

ולא מעריך חיים

דבק

בחיים

של

עצמו

ומקל

ראש

במוות

של

אחרים

אין

בכך

כבוד

לחיים

בזכות העבודות של Maude White נזכרתי בספר הטאו שכל כך אהוב עלי. אפילו אמנות שלא כל כך ריגשה אותי הצליחה בכל זאת, לחבר אותי לחוויה מרגשת מהעבר. לא חייבים ללכת למוזיאונים מספיק לפקוח עיניים כי אמנות נמצאת גם במרחב הציבורי. פסלים שפזורים ברחבי הערים. ציורי קיר וגרפיטי על קירות של מבנים. בטוח שכל אחד ימצא שם משהו שירגש אותו.

למה כדאי לכולם לראות אמנות .

אשמח שתספרו לי על עבודת אמנות שריגשה אתכם במיוחד ואיזה שיר "מספר הטאו" הכי אהבתם?

תודה לחברתי עליזה אשכנזי חיון על העזרה בכתיבת הפוסט.


40 צפיות
הצטרפו אלי לחווית החיים סילאן

אהבתם, התרגשתם, רוצים לשתף, כתבו לי גם על החיים הטובים שלכם

© 2016  Tamar Greenberg | All rights reserved | tamarit1965@gmail.com          

Designed by: Aliza Ashkenazi Hayon | www.aliceline.com       

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Pinterest - Grey Circle
0