החיים סילאן

אתונה בתמונות

אתונה בתמונות


תמיד היתי סקרנית לגבי אתונה. המון זמן חלמתי לבקר בה. כמה שניסיתי לדמיין איך היא נראית לא הצלחתי לגבש שום תמונה בראש.

בצעירותי, העדפתי טיסות למקומות כמה שיותר רחוקים, ולכן יוון אף פעם לא היתה יעד ששאפתי אליו. אותה ואת פראג השארנו לזקנה שנראתה אז רחוקה למדי. אבל, כמו שכולנו יודעים "הזמן טס" זאת לא קלישאה, ויום אחד נוחתת עליך ההכרה שהגעת לגיל שבו אתה מסתכל אחורה על חייך ומבין בעצב, שיש דברים שכבר לא רלבנטים עבורך...

אני למשל הבנתי שאני בתהליך הזדקנות מואץ כשויתרתי על הגעה תכופה לניו יורק, עיר שהיתי מכורה אליה במשך שני עשורים לפחות, והתחלתי לחבב דוקא טיסות קצרות.

מכיון שכך, ואחרי שביקרתי בלפקדה דקה לפני פרוץ הקורונה, ידעתי שזה הזמן להעלות את יוון על ראש שמחתי, קל וחומר בתקופת קורונה בהן צריך לעטות מסיכות לאורך כל הטיסה.

אחרי שאנשים אמרו ש "לא נעים להם לבאס" אבל היא נראית "כמו עזה", ושאין מה לעשות בה, החלטתי להצניע את עניין הטיסה ולשים מבטחי בקבוצות הפייסבוק הרבות של "מטיילים באתונה", "אתונה לישראלים", ישראלים באתונה וכד' שם כולם "עפים" על העיר.

כאחת שאוהבת ערים "מחוספסות", במיוחד כאלה שנוהגים לתאר כ"ים תיכוניות", לא היה ספק שאני אהיה מאלה שיתאהבו באתונה.

נסענו לאתונה בכוונה לנוח ובלי רשימת אתרים לעשות עליהם V. שריינו מראש רק מסעדה אחת שהבן שלנו אכל בה שבועיים לפני ואמר שמאוד נהנה מהחוויה. אני תכננתי לעלות לאקרופוליס וללכת לתערוכה שקיבלתי עליה המלצה באחת מקבוצות הפייסבוק.

אמרו חכמים: "תמונה אחת שווה אלף מילים", קבלו את אתונה "שלי" כפי שנתפסה מבעד לעדשת המצלמה. בטוחה שאחרי שתתבוננו בתמונות תבינו מה דעתי על אתונה.


ציורי קיר - אתונה מלאה בהם



רחובות - הרחובות תוססים לאורך כל שעות היום עד שעות הלילה המאוחרת




איך אפשר בלי הסמל של העיר? האקרופוליס ומוזיאון האקרופוליס - מומלץ. מאוד.

גם מי שפחות מתעניין בארכיאולוגיה יהנה. העיצוב של המוזיאון משגע, הנוף הנשקף ממנו מקסים. אני התפעלתי מאוד מהמחשבה הרבה שהושקעה בתכנון של המוזיאון ומהעיצוב שלו.




יש הרבה מסעדות ובתי קפה מעוצבים באתונה ומקומות "אינסטגרמים" כיאה לרוח התקופה



תערוכת אמנות


כחובבת אמנות מושבעת וכמי שהבלוג שלה עוסק באמנות היתי גם בתערוכה אחת מעניינת של אמנות מודרנית.

כתבתי בעבר איך לתכנן ביקור במוזיאון וכמו שנאמר: "נאה דורש - נאה מקיים" תכננתי מראש ללכת לתערוכה (אחת בלבד), שעליה קיבלתי המלצות באחת מקבוצות הפייסבוק. כשמטיילים עם בן זוג או משפחה התכנון מראש חשוב מאוד, וזה נכון גם כשמטיילים לבד. תמיד כדאי לתכנן לאיזו תערוכה/ות נלך.

כבר היו כמה וכמה נסיעות שבסופן התחוור לי שבעצם כל השהות הייתי במוזיאונים ולא נהניתי מהעיר.

הרבה פעמים אני אומרת לעצמי שאלך רק להציץ ואהיה בחוץ "תוך שעה". לא קורה. מתחילים לקרוא את ההסברים וכשהם באנגלית לוקח יותר זמן לקרוא וככה חולף לו הזמן והנה עברו להן שלוש שעות בלי שנשים לב.

התערוכה שבה היתי התקיימה במקום שהיה בעבר מפעל לטבק שהוסב לחלל תערוכות בגודל של 6,500 מ"ר.

מאוד אהבתי את השיפוץ שעשו שם ואת החללים שנוצרו שבהם מוצגות העבודות.

התערוכה שנקראת Portals (פורטלים) היא תערוכה קבוצתית בינלאומית המפגישה 59 אמנים מ-27 מדינות, כולל 15 עבודות חדשות שהוזמנו במיוחד לתערוכה (מה שנקרא באנגלית Sight Specific).

הרעיון היה להציג תחת קורת גג עבודות של אמנים ממקומות שונים בעולם השואפים כולם למציאות חדשה, הומאנית ומכילה יותר.

בכל חללי המוזיאון יש מדריכים צעירים דוברי אנגלית מעולה שניתן לפנות אליהם ולקבל הסבר מפורט על כל יצירה, זה משהו שלא ראיתי באף תערוכה ובשום מוזיאון.

בתמונות הבאות תוכלו לראות מעט מהעבודות שצילמתי.


עבודה של האמן היווני Vangelis Goka שנקראת The breathes inside my הציורים נעשו עם משחת נעליים וזוהי עבודה שהאמן התחיל ב- 2014 ונמשכת עד היום.



מייצג של האמן התורכי Kutlug Ataman שנקרא Kuba. המייצב מורכב מ 40 מסכי טלויזיה, 40 סרטי וידיאו, 40 כסאות משומשים ו-40 שולחנות. האמן עבר לגור בשכונה קשת יום וענייה באיסטנבול שהתושבים בה רואים עצמם כ"אאוט סיידרים" ומסרבים להיטמע בתורכיה. האמן רכש את אמון התושבים ובמשך שנתיים תיעד את סיפוריהם של תושבי השכונה: גברים, נשים וילדים. סיפוריהם של 40 מהם מוקרנים על מסכי הטלויזיה בתערוכה.



עבודה בשם , Rising sea, 2019 של האמן האפריקאי El Anatsui עשויה כולה מפקקי בירה שמוחזרו לצורך העבודה. עוד על עבודותיו של האמן תוכלו לקרוא בפוסט מרתק על אמנות ואובססיה.



Do Ho Su עבודה של האמן הדרום קוריאני

West 384 22nd St., Apt. A & Corridor, New york NY 10011

המיצב משכפל בקנה מידה אמיתי את דירתם הראשונה של משפחת האמן בניו יורק. המיצג מורכב מבד בפוליאסטר שקוף וורוד, וממיזוג טכניקות תפירה קוריאניות מסורתיות עם כלי מיפוי דיגיטליים.


עבודה של האמנית הבריטית Cornelia Parker שרקמה בעבודת יד את הערך הויקיפדי של המושג Magna Carta שהוא כתב זכויות שהעניק בעל כורחו מלך אנגליה לנתיניו שהחלו להתמרד נגדו, בשנת 15/6/1215. המסמך מגביל את סמכויות הכתר ונחשב לבסיס של המשפט החוקתי האנגלי ואבן דרך מרכזית בתולדות הדמוקרטיה. היצירה נוצרה בשנת 2015 לכבוד 800 שנה לפרסום המסמך. העבודה שאורכה 13 מטר, נרקמה על יד 200 אנשים בהם אסירים השפוטים למאסר ארוך, אקטיביסטים של זכויות אדם, שופטים, עורכי דין ופוליטיקאים.




מימין בכיוון השעון: המוזיאון מבחוץ, מימין למטה עבודה של האמנית ההודית Shilpa Gupta, 2018, באמצע עבודה של אמן יהודי ממוצא עיראקי שחי בארה"ב בשם Michael Rakovitz העבודה נוצרה במיוחד לתערוכה והיא משלבת צילומים מהגדת פסח יהודית עתיקה מבגדד. האמן הוסיף כיתובים בכתב יד ויש בה גם ביקורת על ישראל והכיבוש, משמאל למטה עבודת טלאים על משי של האמנית Blantyre Malawi, למעלה משמאל עבודה של אמן אפרו אמריקאי בשם Adam Pendelton, באמצע למעלה עבודה שמורכבת ממאות שבלולים של האמן היווני Kostas Bassanos


מוזיאון המכוניות

אוסף גדול, נדיר ומרשים מאוד של כ- 110 מכוניות מהמאה ה-19 ועד ימינו. זהו מוזיאון מרגש ויוצא דופן. שווה להגיע גם אם אינכם חובבי מכוניות באופן מיוחד. במקום ניתן להתנסות בסימולטר של פורמולה 1 שלא היה פעיל בעת ביקורנו במקום עקב הקורונה אבל אמור להיתפתח בימים אלה.



פיראוס

במרחק רבע שעת נסיעה ברכבת נמצאת פיראוס. מנמל פיראוס יוצאות כל המעבורות והאניות לשייט ברחבי האיים ובכלל.

ככה זה שהולכים אחרי הרגש והזכרונות, לפעמים המציאות טופחת על פניך. זה מה שקרה לנו בפיראוס. שבויים בקולו של חיים משה ששר את "הקולות של פיראוס" שכתב אילן גולדהירש ז"ל (אחד היוצרים הרגישים שהיו פה), שמנו פעמינו לעבר MARINA ZEA. במרינה עוגנות יאכטות והיא מוקפת בטיילת עם שביל הליכה ובתי קפה.

כבר בעליה לרכבת בככר מונסטיראקי הבנו שאולי עשינו טעות. האוכלוסיה לא כל כך סימפטית, הרכבת עוברת בפרברים, היא עצמה מלאה בגרפיטי, בדרך עוברים באיצטדיון המרשים אולימפיאקוס. השוק היה כשהגענו לפיראוס. שם באמת הרגשתי "עזה". אולי בגלל שזה היה יום ראשון העיר נראתה נטושה. הרבה מהגרים פורסים את מרכולתם, בקיצור לי הרגיש לא נעים. בלית ברירה, כבר היינו שם, לקחנו מונית למרינה. התפעלנו מהיאכטות של עשירי עולם, ולפני שהתיישבנו לשתות בירה צעדנו על הטיילת לצלילי השיר והבנו שכנראה לכל אחד יש את הפיראוס שלו.







פרטים נוספים על הנסיעה:

* טיסה בארקיע - המראה ב 08:00 בבוקר נחיתה באתונה בשעה - 10:00

המראה מאתונה ב 11:00 נחיתה בנתב"ג בשעה 13:00

* מונית אובר לשדה באתונה 35€

* לינה בדירה Urban Srtripes הדירה ממוקמת בשכונת KOUKAKI במיקום מעולה. מתחת לדירה יש 2 סופרמרקטים, ברים, מסעדות, חנויות.

הדירה מרוחקת חמש דקות הליכה מהפלקה ומוזיאון האקרופוליס. עקב אכילס שלה, היה המקלחון הצפוף שלא היה בו אפילו מדף קטן לשים סבון או שמפו.

את הדירה מנקים אחת לשלושה ימים.

מהמרפסת הקטנה יש נוף לאקרופוליס.

* תקשורת - גיליתי את הסים של הדואר. תמורת 50 -60₪ תקבלו סים שתוקפו 4 שנים שניתן להטעין שוב ושוב. במחיר הזה קיבלנו 1GB הספיק לכל השהות. גם את נגמר הכסף ניתן להטעין און ליין. הסים פועל רק בחו"ל. אל תרוצו אחרי סים מקומי. חבל על הזמן ועל הכסף. לכו לדואר ותרכשו סים לפני הנסיעה.

* אוכל - מאכזב מאוד. לא מצאנו מסעדה שהאוכל בה היה לנו טעים.

* מסעדת שף עם תפריט טעימות TCT - מסעדה שהיא חוויה. בסופו של דבר זו היתה המסעדה הכי טובה שאכלנו בה.

* מסעדת KIKU המומלצת היתה האכזבה המרה של כל הטיול. עם ביקורות מהללות מפה ועד אתונה שמרנו אותה לערב האחרון. בדיעבד הינו צריכים להבין שיש פה "נפילה" רצינית מיד כשהתברר שאין שום מנה מהמנות העקריות שבתפריט. המלצרית טענה שהסיבה היא שהמסעדה נפתחה רק לפני שבועיים (אחרי הקורונה). כל מה שהזמנו למעט 2 מנות קטנטנות היה גרוע. והמחיר הסופי של החשבון היה גבוה. כשנשאלנו איך היה אמרנו שמאוד התאכזבנו, שהמנות פשוט היו לא טעימות. המלצרית התנצלה ואמרה שהיא מקווה שבפעם הבאה נהנה יותר. אמרנו לה שכנראה לא תהיה "פעם באה".

* מסעדת koy - בר אסייתי שמאוד נהננו בו. ממולו נמצאת מסעדת Avokado שהיא מסעדה טבעונית וצמחונית עליה שמענו גדולות ונצורות אבל לא ניסינו.

* בר 360 בככר מונסטיראקי פחות ממליצה. במקומו נסו את הבר A For Athens הנוף לככר ולאקרופוליס יותר יפה.


מבט לאקרופוליס ולככר מונסטיראקי מהבר
A For Athens מבט לאקרופוליס ולככר מונסטיראקי מהבר

* קניות - ראיתי בגדים מיוחדים במחירים מצויינים. הבנתי שברשתות כמו זארה ושות' זול יותר מאשר בארץ. לא בדקתי את העניין בעצמי.


האקרופוליס בלילה
מבט מהדירה לאקרופוליס

אתונה אנחנו עוד נחזור.

עידכון נובמבר 2012

טוב זה היה מוקדם מהצפוי אבל חזרנו שוב לאתונה, ממש חודש אחרי הביקור הראשון.

הפעם עם שני זוגות חברים ש"עפו" גם הם על העיר.

טסנו רק לשני לילות על מנת להמנע מבדיקת pcr ככה שהיו לנו יומיים וחצי לטיול.

ישנו גם הפעם באיזור Koukaki שוב במלון סוויטות מאוד נחמד (יותר טוב מהקודם), עם שרות מצויין אבל הפעם מצאנו שהמיקום פחות נוח, הגם ששתי הדירות ממוקמות ממש קרוב זו לזו. אין ארוחת בוקר אבל יש 25% הנחה לאורחי המלון בבית קפה ליד (לא ניסינו).

מקום נחמד שאכלנו בו בצהריים Karamananlidikia מקום שהוא גם מעדניה וגם ניתן לאכול בו. זה היה אחד מהמקומות הכי טעימים שאכלנו בהם באתונה, שלטעמנו אין מה "לבנות" על האוכל שבה (אנחנו לא מצאנו מסעדה יוונית שאהבנו).

מרתון אתונה

ביום ראשון בבוקר קבענו סיור גרפיטי אבל המדריכה לא הגיעה. לפיכך היה עלינו למצוא חלופה. באותה עת התקיים בעיר "מרתון אתונה" ולכן החלטנו לפסוע לכיוון האיצטדיון בו מסתיים המרתון.

כמו במרוצי מרתון אחרים בעולם, גם המשתתפים במרוץ המרתון של אתונה מנציחים את סיפור הגבורה של שליח צבא יוון “פֵידִיפִּידֶס”.

השליח, נשלח במלחמת פרס-יוון מהעיר מרתון לאתונה לדווח על ניצחון היוונים על הפרסים. על פי האגדה הוא הגיע לאתונה קרא “ניצחון” נפל ומת.

המתחרים רצים במסלול ההיסטורי ממרתון לאתונה שאורכו 42.195 ק”מ והוא זהה לנתיב בו רץ “פֵידִיפִּידֶס” האגדי.

המרוץ יוצא משדה הקרב העתיק של העיר מרתון, עובר דרך פרברי אתונה ומסתיים באצטדיון “פנאטאיקון” שבאתונה.

בזמן שצעדנו לכיוון האיצטדיון שם מסתיים המרוץ, חלפו על פנינו ("בטפטופים") הרצים שהגיעו לסיום. היה מרגש ושמח וסיום נהדר לסוף שבוע מהנה מאוד באתונה.




מוזמנים לקרוא על אתונה בפוסט "חמישה ימים באתונה" של חברתי ניני אטלס מהבלוג חמושה בעדשה.

תוכלו לקרוא שם על כל האתרים המעניינים באתונה שלא תרצו להחמיץ.

10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

יקבים

הצטרפו אלי לחווית החיים סילאן

תודה שהצטרפתם, לא תפספסו אף פוסט