כל הטיפים לתכנון ביקור משפחתי מהנה במוזיאון בלי מדריך ובלי להיות מומחים באמנות
אני תמיד מחפשת הזדמנויות לקחת את הבן שלי (בן 14) לתערוכות אמנות. אני בוחרת בתערוכות קומוניקטיביות שלא צריכות תווך והבנה באמנות כדי להנות בהן. עם זאת, צפייה באמנות זה משהו שצריך לתרגל, וככל שהולכים ליותר תערוכות ככה לומדים להכיר את שפת האמנות ומפתחים טעם אישי. לפני כמה ימים הלכנו לראות את התערוכה המצליחה "זמנים מודרנים" במוזיאון תל אביב. בהמשך תבינו מדוע בחרתי ללכת עם הבן שלי לתערוכה הזאת ולמה היא מושכת אליה צופים רבים.
אני מקדישה את הפוסט, לאלו שנרתעים ממוזאונים ומצהירים שהם לא אוהבים אמנות וגם לאלו שאוהבים אמנות והולכים לתערוכות.
חג חנוכה בפתח, החורף מתקרב, מוזיאון הוא בחירה מצויינת לבילוי משפחתי והוא יכול לספק שעות רבות של הנאה ולמידה לכל הגילאים. בחלק השני של הפוסט תוכלו למצוא טיפים שיעזרו לכם לתכנן ביקור מהנה במוזיאון.
זמנים מודרנים
התערוכה "זמנים מודרנים" שמוצגת במוזיאון תל אביב כוללת חמישים יצירות מופת מתוך האוסף של מוזיאון פילדלפיה לאמנות. הן יוצגו במוזיאון תל אביב במשך כארבעה חודשים, לאחר שהוצגו בפאלאצו ריאלה, מילאנו. התערוכה מקיפה תשעים שנות אמנות אירופית, מסוף המאה התשע־עשרה ועד אמצע המאה העשרים, וכוללת עבודות של גדולי האמנים בני התקופה.
התערוכה מספרת גם את סיפורם של האספנים האמריקאים באותם עשורים, שהיו בין הראשונים שזיהו את איכותה של האמנות החדשה שהגיעה מאירופה. מרבית העבודות בתערוכה הן של ציירים אימפרסיוניסטים מוכרים ואהובים. הציורים מאוד יפים וקל מאוד להתחבר אליהם ולאהוב אותם. ההסברים בתערוכה פשוטים ומובנים ולא חייבים לקרוא אותם כדי להנות מהציורים. זאת תערוכה, שכל אחד ימצא בה עבודות שידברו אליו. לא סתם יש תורים ארוכים בכניסה לאולם בסופי השבוע.
ילדים עד גיל 18 שיגיעו בליווי הורה אינם משלמים דמי כניסה במוזיאון תל אביב.
חלון משקיף אל טיילת האנגלים, ראול דופי 1938
, הנשיקה, קונסטנטין ברנקושי
התערוכה זמנים מודרנים היא דוגמא לתערוכה מהנה שמתאימה למגוון גילאים. יש הרבה תערוכות טובות בארץ וההמלצות שלי לביקור מוצלח במוזיאון יתאימו גם לתערוכות אחרות שתבחרו.
איך לתכנן ביקור בתערוכה
אני ממליצה לבחור מראש בתערוכה אחת (מקסימום שתיים) מתוך כלל התערוכות המוצגות במוזיאון וזאת כדי שהחוויה תהיה מהנה ולא מענה ומעייפת ותשאיר טעם של עוד. הפעם כאמור, בחרתי ב"זמנים מודרנים".
ב. הדרכה
להדרכה מקצועית בתערוכה יש מן הסתם ערך מוסף (בהנחה שהמדריכים טובים), אבל הדרכה מקצועית לא תמיד בנמצא.
איך בכל זאת נוכל להנות בתערוכה בלי מדריך ובלי להיות מומחים באמנות?
ג. הדרכה דיאלוגית
אני רוצה לעשות לכם הכרות עם גישה בשם "הדרכה דיאלוגית" שאותה הכרתי במסגרת לימודי חינוך לאמנות. הקורס "הדרכה דיאלוגית" של רחל שליטא מציע מודל הדרכה שמתמקד בדיאלוג בין יצירת האמנות לחוויה של הצופה, ומטרתו לקרב את הצופים למוזיאון. ההדרכה מתקיימת בקבוצה, ובמהלכה מתרחשים דיאלוגים בין הצופים לבין עצמם וביניהם לבין המדריך.
לדעתי, המודל הדיאלוגי הוא כלי שמאוד מתאים לביקור משפחתי במוזיאון, הוא מאפשר לצופים לסמוך על עצמם ולהפוך את הביקור לחוויה מעצימה כזו שמאפשרת לכל אחד מבני המשפחה לשתף את מחשבותיו ודעותיו. הדיאלוג בין בני המשפחה יוצר ידע משותף ומאפשר התבוננות יחודית ביצירות האמנות.
ד. דיאלוג משפחתי בתערוכה
לפני הכניסה לחלל התערוכה, תבחרו איך אתם רוצים להתחיל לצפות במוצגים. האם ביחד או אולי בסיור אישי כאשר כל אחד מסתובב חופשי ברחבי התערוכה ובוחר תמונה שעליה היה רוצה לדבר, כל משפחה והבחירה שלה.
שלושה שלבים להתבוננות ביצירות ובתערוכה.* לפניכם שלוש שאלות (אחת לכל שלב) שיעזרו לכם להתבונן ביצירות וליצור דיאלוג משפחתי.
בשלב הראשון שואלים מה אני רואה? כל אחד בתורו מציין פרט אחד שאליו שם לב ביצירה. שימו לב לא לחזור על משהו שכבר נאמר.
מה אני שואל? מתייחס לשלב השני והוא מאפשר להעמיק את ההתבוננות. בשלב זה נשאל את כל השאלות שמעניינות אותנו ביחס לעבודות ולתערוכה כאשר גם פה משתדלים לא לחזור על שאלות שכבר נשאלו.
יתכן שתעלנה שאלות שיש להן תשובה בתערוכה עצמה, בהסברים הכתובים, אולי תהיינה שאלות שהתשובה עליהן תימצא באינטרנט ואולי ישאלו שאלות שאין עליהן תשובה.
מה אהבתי \ מה אני לוקח איתי? זאת שאלה שנשאל בשלב השלישי בסוף הביקור ובה נציין משהו שאהבנו, שעניין אותנו, שעורר בנו מחשבה וכד'.
*מתוך מאמר שכתבה עדי שלח ממוזאוני חיפה.
כשהולכים עם ילדים צעירים או עם אנשים שלא רגילים ללכת למוזאונים עדיף שהסיור יהיה קצר גם אם לא מספיקים לראות הכל.
התערוכה זמנים מודרנים לא גדולה ואיפשרה סיור קצר יחסית, שבסופו בקשתי מהבן שלי לבחור את הציור שאהב במיוחד. הוא בחר בציור שנקרא ערפילי בוקר, של קלוד מונה 1894. שהוא אחד הציירים האהובים עלי.
לפני הרבה שנים ביקרתי בביתו בז'יברני שבצרפת, שם ניתן לראות עד היום את הגשר המפורסם שמופיע ברבים מציוריו, את האגם ואת הגנים שהפכו למוקד חייו והוו השראה לציוריו של קלוד מונה במשך יותר מעשרים וחמש שנה.
ערפילי בוקר, קלוד מונה 1894
האם גם לכם יש חוויה מעניינת או יצירה שאתם אוהבים במיוחד? שתפו אותי.