מלחמה במוזיאון



מעטות הן התערוכות שנשארות בזכרוננו לנצח. איזו תערוכה לא אשכח לעולם ומדוע נזכרתי בה עכשיו?

ההתעניינות שלי באמנות התחילה בסביבות גיל 21. עבדתי במרפאת שיניים של זוג רופאים צעירים. הרופאה עשתה באותה העת תואר ראשון בתולדות האמנות ודרכה התחלתי להיחשף לתערוכות אמנות. אני זוכרת את התערוכה הראשונה שהלכתי אליה במוזיאון תל אביב. תערוכה של האקספרסיוניזם הגרמני.

מאז ראיתי אין ספור תערוכות בעשרות מוזיאונים בארץ ובחו"ל. לא הרבה תערוכות ממשיכות ללוות אותך לאורך השנים. מרביתן פורחות מזכרונך.

תערוכה בלתי נשכחת - Photographs from S-21: 1975–1979

אחת מהתערוכות שאני לא יכולה לשכוח על אף שעברו כבר 21 שנה מאז אותו קיץ של שנת 1997 היתה תערוכת צילומים שהוצגה ב Moma בניו יורק. התערוכה היתה תערוכת צילומים של אסירי הקמר רוז' שנכלאו במתקן הכליאה הידוע לשימצה, טוּאול סלנג. טוּאול סלנג היה כלא שהוקם במבנה של בית ספר, ושימש לעינוי והוצאה להורג של מתנגדי משטר הקמר רוז' בקמבודיה בשנים 1975-1979. הכלא ידוע גם בתור S-21. מעריכים שבתקופת שלטון הקמר רוז' נכלאו במקום כ-17,000-16,000 אסירים גברים, נשים וילדים. כולם, למעט ניצולים בודדים, הוצאו להורג. לאחר נפילת שלטון הקמר רוז' הפך המקום למוזיאון. באחד הארונות במוזיאון מצאו שני צלמים אמריקאים, Chris Riley ו-Doug Niven, כ-6,000 תשלילים (נגטיבים) בגודל 6X6 ס"מ שהכילו תמונות של אסירים שעונו ומתו במתקן העינויים הזה.


התמונות צולמו על ידי צלמים אנונימיים שהיו חיילים בקמר רוז' לצורך זיהוי ותיעוד. הצלמים האמריקאים שמצאו את הנגטיבים הבינו שהתמונות כל כך חזקות שהן מצדיקות חשיפה לקהל גדול. הנגטיבים נוקו, קוטלגו והודפסו. נבחרו מאה תמונות להדפסה הסופית והן הרכיבו את הארכיון של טוּאול סלנג.

מתוך מאה התמונות הוצגו בתערוכה כעשרים צילומים בשחור לבן. התערוכה הזאת היתה כל כך חזקה שבמשך כל השנים שעברו מאז לא הפסקתי לחשוב עליה. בשנת 2014 למדתי צילום ב"מדרשה" בית ברל ובאחד השיעורים סיפרתי עליה למורה שפי בלייר שאמרה לי שיש לה את הספר של התערוכה. קשה לתאר איזו ההפתעה זאת היתה בשבילי. פתאום פגשתי עוד מישהו שמכיר את התערוכה ואפילו קנה את הספר שהוצא לכבודה ושכולל בתוכו את כל הצילומים שהוצגו. בשבוע שאחרי זכיתי לסגור מעגל קטן כשהמורה הביאה את הספר לשיעור ויכולתי לדפדף בו ולהזכר בחוויה שעברתי בתערוכה.

Binh Danh - מצייר על עלים

למה נזכרתי בכלל בתערוכה הזאת? מאז שהתחלתי לצייר על עלים אני מחפשת אמנים שיוצרים על עלים. האמן הראשון שאליו נחשפתי הוא אמן ויאטנמי בשם Binh Danh שמדפיס צילומים ממלחמת ויאטנם ומלחמת קמבודיה על חומרים אורגניים כגון עלים ועשב. האמן משתמש בטכניקה של הדפס שנקראת באנגלית chlorophyll printing בעזרתה הוא מעביר צילומים שהוא בוחר על עלים טבעיים.

בסרטון הזה מראים כיצד עושים זאת.



העבודות שלו הזכירו לי את התערוכה שראיתי בניו יורק. התמונות הראשונות אותן הדפיס על עלים היו תמונות של חיילים אמריקאים שנהרגו בין התאריכים 20/5-3/6/1969 ותמונות הפרוטרט שלהם פורסמו ב LIFE MAGAZINE בכתבה שכותרתה היתה "שבוע אחד של מוות".



את הצילומים הוא הדפיס על עלים שמזכירים את העלים שניתן למצוא בג'ונגלים של ויאטנם. בני משפחתו של Binh Danh שהפכו לפליטים בעקבות מלחמת ויאטנם היגרו לאמריקה בשנת 1979 בהיותו בן שנתיים.

רבות מעבודותיו עוסקות במוות והוא מדפיס על עלים גם תמונות של אזרחים קמבודים שנרצחו בתקופת שלטון הקמר רוז'. התמונות שהוא מדפיס מעלות אצלו שאלות לגבי המצולמים: מה קרה להם? למה זה קרה? התמונות הן כמו מסר מהעולם הבא והן מהדהדות לסבל האנושי הקיים בעולמנו. הבחירה של Binh Danh להדפיס את התמונות על חומר אורגני מטרתה לדבריו, להזכיר לנו שבאנו מהאדמה ונחזור אליה כשנמות. העבודות מעמתות אותו עם שאלות אוניברסליות כמו מה זה החיים? מה זה המוות? מה זאת הסטוריה? הרווח האישי שלו ביצירת העבודות האלה זה שבאמצעותן הוא בונה את התודעה האישית והפרטית שלו.

האם זאת אמנות?

Binh Danh הוא אמן שעבודותיו מוצגות בגלריות ובמוזאונים והן נוצרו מראש כיצירות אמנות. הסיכוי שצילומי אסירים שעונו ונרצחו בשדות הקטל של קמבודיה יוצגו אי פעם במוזיאון הוא אפסי לכן אני רואה את זה כלא פחות מנס. בכך שהוצגו במוזיאון הם קיבלו ערך של יצירות אמנות בעלות מסר ביקורתי חזק ונוקב שקשה להשיג אפילו בעבודות אמנות ביקורתיות של אמנים ידועי שם שמשקיעים עבודה ומחשבה רבה בעת היצירה

האם גם לכם יש תערוכה שנחרטה בזכרונכם?

האם אתם מסכימים עם הקביעה שהצילומים מקמבודיה הם יצירות אמנות בגלל שהם הוצגו במוזיאון?

0 צפיות
הצטרפו אלי לחווית החיים סילאן

אהבתם, התרגשתם, רוצים לשתף, כתבו לי גם על החיים הטובים שלכם

© 2016  Tamar Greenberg | All rights reserved | tamarit1965@gmail.com          

Designed by: Aliza Ashkenazi Hayon | www.aliceline.com       

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Pinterest - Grey Circle
0