טיול ג'יפים עם חברת "היי הג'יפ" של דוד יוסי
כל החברות שלי מכירות את דוד יוסי, האח השלישי של אבא שלי. זכיתי לדודים מקסימים, ואני ביחסים מעולים וקרובים עם כולם. כולם גרים בקיבוץ חוץ מדוד יוסי. יוסי ואני נולדנו באותו תאריך 10/7 (בשנים אחרות) והוא תמיד מספר שכאשר נולדתי הוא ודודה שלי (האחות הקטנה שלו ושל אבא שלי) אמרו שבטח ברוב הזמן אלך לסבתא חנה שהיתה הסבתא השנייה שלי מצד אמי (היתי הנכדה הבכורה בשני הצדדים).
במציאות סבתא חנה, סבתא פרומקה וסבא דולק גרו בשני בתים צמודים, ודוד יוסי הוא חלק מהחיים שלי מהיום שאני זוכרת את עצמי.
מילדות הוא מספר לנו סיפורים שהוא ממציא. מהסיפור על הפרה שהרכיבה אותו על גבה והביאה אותו לחדר בבית הילדים, הסירה את השמיכה, השכיבה אותו במיטה, כיסתה אותו והלכה לדרכה, ועד לסיפורי הגבורה של מוקי הכלב שלנו, שבמציאות נמסר לצער בעלי חיים, אבל לנו הילדים סיפרו שדוד יוסי לקח אותו לצבא.
הטיול הראשון שלי לחו"ל היה איתו, כשסיימתי טירונות הוא התייצב לטקס, כשהשתחררתי מהצבא הוא מצא לי את הדירה השכורה הראשונה (וגם עוד שתי דירות אחר כך) והוא זה שחתם לי בבנק כדי שאוכל לפתוח חשבון ולקבל כרטיס אשראי.
ליוסי שהוא לא רק טייל מדופלם אלא גם איש נחמד במיוחד עם גישה נדירה לאנשים ובמיוחד לילדים יש חברה לטיולי ג'יפים "היי הג'יפ" כבר הרבה שנים.
לאורך השנים עשינו איתו עשרות טיולים בכל מיני הרכבים. כבר המון זמן שלא יצאנו לנו לטייל ביחד אבל שבוע לפני ראש השנה יצאנו לטיול קצר בג'יפ. התנאי היה מקומות חדשים שעדיין לא הייתי בהם.
נפגשנו בתחנת הדלק של חורשים ומשם המשכנו לאיזור מכמורת, חולות גבעת אולגה ונכנסנו לחדרה לחפש את ציורי הקיר של Artist4Israel שהזכרתי כבר בפוסט נתיב לשלום.
הצלחנו למצוא רק שני ציורים מהפרוייקט.
חדרה
עיינות תמסח
עיינות תמסח נמצאים ליד כפר ג'אסר א זרקא דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל ומערבית לכביש 4.
המעיינות, הם שריד לביצות שהיו במקום, ויובשו על ידי תושבי ג'אסר א זרקא. המים מלוחים מעט ולכן לא נוצלו לחקלאות, והם זורמים לנחל תנינים.
הכניסה לבריכה היא מהמקום שבו יש שלט של "שמורת טבע". יש שביל צר בין הצמחייה שמאפשר מעבר למעיינות. הדרך למעיין עוברת דרך סבך של שיחי פטל (הכונו להשרט כהוגן), עוברים גשר קטן, מתחתיו זורמים המים הצלולים כעין סכר קטן, ואז, מתגלה בריכה קטנה, מוקפת צמחי קנה ומים צלולים.
השלטים של "החברה להגנת הטבע" אוסרים על רחצה במקום אף על פי שהמים נקיים ואינם מהווים סכנה בריאותית (כשיודעים לשחות כמובן). האיסור הזה מצטרף לאיסורים המתרבים לאחרונה של "החברה להגנת הטבע".
ממעיינות תמסח נסענו לבנימינה דרך כביש עפר מתחת לגשר החדש של כביש 4 סמוך לכניסה ל"בית חנניה". הדרך מתחת לגשר היתה מוצפת מים. ברכבים פרטיים סעו דרך כביש 4.
מסעדה
למסעדת אבו אחסאן בבאקה אל-ע'רבייה. האוכל במסעדה טרי מאוד ומוגש ברוחב לב. המחיר לאדם הוא כ-65 ש"ח. על השולחן מוגשים מגוון גדול של סלטים ובשר מסוגים שונים. האוכל טרי מאוד וקבלת הפנים חמה.
בדרך חזרה עברנו דרך גן לאומי קקון.
גן לאומי קקון
קאקון היה כפר ערבי. במלחמת העצמאות כבשה יחידת אלכסנדרוני את המקום שנמצא במקום גבוה ששולט על כל האיזור. כיום אין הרבה מה לראות במקום לעט שרידים של הכפר ונקודת תצפית יפה על כל האיזור.
כנאפה בג'לג'וליה
היתי חייבת קינוח. דוד יוסי אמר שיש כנאפה מעולה בג'לגוליה. באמת שהיא היתה הכנאפה הכי טובה שאכלתי.
ככה הסתיים לו טיול ג'יפים קצר בשבת. מוזמנים להכנס לאתר של היי הג'יפ ולהתייעץ עם יוסי שישמח לארגן לכם טיול התפור למידותיכם.
עוד רעיונות לטיולים תמצאו בבלוג. הנה כמה טיולים מהזמן האחרון:
נתיב לשלום - טיול בגדר הגבול בנתיב העשרה
לכל קוראי הבלוג רוצה לאחל שנה טובה. שנה של בריאות וטיולים לרוב ולא לשכוח להקפיד על הבטיחות.