כיצד הפכה מיאמי למרכז אמנות מרכזי וחשוב והכרות עם אמן האשליות הארגנטינאי לאנדרו ארליך
למען הגילוי הנאות עלי להודות שמעולם לא היית במיאמי וגם לא תכננתי להגיע לשם.
אבל באחרונה שמעתי הרצאה של ד"ר תמי כץ-פרימן שהיא אוצרת שמתגוררת במיאמי בעשר השנים האחרונות. ההרצאה עסקה בהתפתחות סצינת האמנות של מיאמי.
אחרי ההרצאה אני שוקלת מחדש את ההחלטה. מסתבר, שידרשו ימים רבים כדי להקיף את כל מרכזי האמנות שקמו בעיר ב-18 השנים האחרונות. מה קרה במיאמי? מי האחראי לשינויים הרבים בעיר? וכיצד שינתה האמנות את פני העיר? מוזמנים לקרוא בהמשך.
כיצד הפכה מיאמי למרכז אמנותי
מסתבר, שמה שגרם לשינוי הגדול במיאמי שהיתה עיר של מהגרים ופנסיונרים הוא יריד האמנות Art Basel מיאמי שנפתח בעיר לראשונה, בשנת 2002 וכתוצאה מכך הפכה העיר לאחד ממרכזי האמנות הגדולים באמריקה ובעולם. היריד מתקיים בחודש דצמבר למשך חמישה ימים.
בעקבותיו נפתחו במיאמי עשרות גלריות, מאות אמנים עברו לעיר ופתחו בה סטודיואים, מוזיאונים הוקמו והעיר נתקפה בבולמוס של בנייה.
ארט באזל מיאמי הוא שלוחה של יריד האמנות המפורסם Art Basel משויץ.
מעט מספרים מהיריד:
81,000 מבקרים, 4,000 אמנים מ-36 מדינות, מאות אספנים מ-76 מדינות ו 500 מליון דולר שעוברים מיד ליד במשך חמישה(!) ימים.
במקביל ליריד המרכזי Art Basel מתקיימים עוד 23 ירידי לווין.
כמה מהירידים המומלצים:
Prizm - אמנים אפריקאים בלבד
Pinta - אמנים דרום אמריקאים
מדהים להיווכח איזו השפעה עצומה יש לאמנות על סביבתה.
עם זאת לא יכולתי להפסיק לחשוב על הסרט המצויין "המחיר של הכל" שראיתי בפסטיבל דוק אביב ואני ממליצה לצפות בו.
הסרט מציג את זירת האמנות העולמית, שגדלה לממדים מפלצתיים והפכה בארצות הברית ובאירופה לשוק מניות אכזרי ולא צפוי כשהאמנות הפכה מוצר צריכה לעשירון העליון שכל בעלי האינטסים הפועלים בו כגון: בעלי הגלריות, הסוחרים, האספנים ועוד, מתמחים בגלגול יצירות שקנו בזול במחירים מופקעים (תופעה שנקראת reselling).
מוזיאונים מרכזים במיאמי:
המוזיאון לאמנות מודרנית - Moca
המוזיאון החשוב כיום במיאמי - Pamm
מוזיאון לאמנת אפרו אמריקאית - The Bass
מוזיאון לאמנות עכשוית של אמנים מקומיים - Ica Miami
מוזיאונים של אוספים פרטיים:
בנוסף, יש גם גלריות רבות ברחבי העיר כמו גם עשרות סטודיואים של אמנים.
לאנרדו ארליך
אני רוצה לספר לכם על אמן ארגנטינאי בשם לאנרדו ארליך (Leandro Erlich) שהציג מייצב מדהים ב- Art Basel מיאמי 2019.
מסתבר שראיתי כבר את אחת מהעבודות הכי מפורסמות שלו ביפן.
ארליך, הוא אמן ארגנטינאי יליד 1973, שיוצר מיצבים ופסלים שהצופים יכולים לעיתים קרובות ליצור איתם אינטראקציה. אפשר לומר שרבות מהיצירות של ארליך תלויות באותה אינטראקציה, וכתוצאה מכך הופכים הצופים לחלק מהיצירה.
האמן אומר שהוא מושפע מבמאי קולנוע כגון: אלפרד היצ'קוק, דייוויד לינץ', לואיס בונל ורומן פולנסקי, שגם הם השתמשו במרחב של היומיום כדי ליצור עולם בדיוני.
לעיתים הוא יוצר אשלית תלת מימד תוך כדי משחק עם חושי הצופה כמו למשל הבריכה הזאת שראיתי במוזיאון המאה ה-21 בקנזאווה ביפן.
הבריכה נראית כאילו שהיא מלאה במים. אולם למעשה יש רק שכבה דקה של מים, בעומק של כ 10 ס"מ.
המים מכסים זכוכית שקופה, ומשלימים את האשליה של בריכה מלאה. המבקרים בתערוכה יכולים למעשה להיכנס לבריכה שמתחת ל"מים".
הצדדים והתחתית של הבריכה צבועים באקוומרין כדי לעזור ליצור את האשליה של מתחת למים.
הצצה מבעד לזכוכית והמים גורמת לצופה לחשוב שהוא אכן נמצא בתחתית בריכה מלאה.
היצירה מזמינה את הצופים למעורבות אקטיבית בחללים שלה ומייצרת תחושת קשר בין אנשים שמסתכלים על אחד את השני גם בתוך הבריכה וגם כלפי מעלה על הצופים שעומדים מחוץ לבריכה ולהיפך."
ביריד ארט באזל מיאמי האחרון בנה ארליך על שפת הים מיצג של פקק תנועה ענק העשוי כולו מחול ים.
עשרות מכוניות מחול תקועות בפקק כאשר אפילו גדרות ההפרדה עשויות חול.
המייצג חשוף כולו לשינויי מזג האויר והוא נעלם לאט, לאט כתוצאה מכך.
עבודות נוספות של לאנדרו ארליך:
אשליה אופטית של אנשים המטפסים על קירות בית.
עננים תלת מימדיים
אוסף העננים של ליאנדרו ארליך נותן לצופה תחושה של לכידת ענן בזכוכית. כל "ענן שנלכד" הוא תוצאה אשלייתית של הרבה חלונות זכוכית המעוטרים באקריליק.
גם בעבודה הזאת, ארליך משחק בחושים הוויזואליים של הקהל. פעם אחר פעם הוא מכריח את הצופים לחשוב מחדש על הדרך בה הם רואים את הדברים.
אנחנו סומכים על חוש הראיה שלנו ובטוחים שמדובר בענן אמיתי אך בסופו של דבר זו רק אשליה.
אין ספק שלאנדרו ארליך מערער את המציאות בצורה שנונה, מקסימה, ומרהיבה.
אהבתם? ראיתם עבודות נוספות של האמן? אשמח לשמוע בתגובות.