מתחם הארוח "שבט אחים" הוקם על ידי אירית ויזהר גוריון שקבעו את ביתם בכפר הבדואי טבאש - טיול למקום פחות מוכר
כתבתי בעבר, על עמק יזרעאל ואפילו על הצייר של העמק אלי שמיר, אבל מסתבר שכל פעם מגלים מקומות חדשים ואנשים מעניינים.
הימים ימי קורונה, והחיים שהכרנו השתנו עד מאוד. לשמחתנו, האדם הוא יצור סתגלן מטבעו, ואפילו אני שיומיים לפני הסגר הראשון היתי בטוחה שלא אשרוד ללא בתי קפה התחלתי להסתגל לשינוי הכפוי.
משנלקחו מאיתנו התרבות והאמנות, הטיולים לחו"ל, הספורט והמפגשים עם המשפחה והחברים והוטלו עלינו סגרים חוזרים וחסרי הגיון, הגיעו רבים מאיתנו כמו שאומרים, "לקצה".
נדמה היה שללא צימרים ובתי מלון אפילו אפשרויות הטיול הצטמצמו.
אמר אפלטון בזמנו ש "הצורך הוא אבי ההמצאה" ומי אם לא אנו הישראלים, יצירתיים וסתגלתנים שכמונו נמצא דרך להחזיר את השפיות והחיוך לחיים.
כך קרה, שגם אותם נמנעי טבע וטיולים אדוקים, מצאו עצמם במצוקה. אפילו הם הגיעו למסקנה שלמען שלום בית ושמירה על השפיות יש לצאת ולחפש אלטרנטיבות במקומות שהיו מחוץ לתחום עד אותו רגע.
ההסתגרות בבית מיצתה את עצמה.
הקורונה, אף אילצה רבים להמציא עצמם מחדש. למשל, בלוגרים של טיולים.
האחרונים, שבימים כתיקונם מעדיפים לטייל בחו"ל ו"להוציא לנו את העיניים" עם תמונות מפולטרות ממקומות שלעולם לא נגיע אליהם כנראה, נאלצו לרדת לקרקע המציאות ולהתחיל לטייל בארצנו הקטנה. כך התמלא הפיד של הפייסבוק והאינסטגרם במקומות שמעולם לא שמענו עליהם. כל שלולית נהייתה אגם וכל גבעה הר.
כפר הבדואים טבאש
במסגרת ההכרות המחודשת עם הארץ והרצון למצוא מקומות חדשים שרגלנו טרם דרכה בהם, קיבלתי הזמנה לסיור בלוגרים שבמרכזו הכפר הבדואי טבאש.
מודה, שעד אותו בוקר שבו עשיתי דרכי למתחם שבט אחים של אירית ויזהר גוריון לא שמעתי מעודי על הכפר הזה, לא כל שכן על כפר בדואי שגרה בו משפחה יהודית.
על ההסטוריה של טבאש ועל הסיפור האישי של אירית ויזהר תוכלו לקרוא בפוסטים של חברותיי לטיול:
- טיול לכפר טבאש בגליל התחתון של ניני אטלס מהבלוג חמושה בעדשה
- שבט אחים גם יחד – טיול לכפר טבאש ולאורך טיילת ציפורי של ינינה אפק מבלוג הטיולים המשפחתי "אפקים מטיילים".
מתחם שבט אחים
שבט אחים הוא מתחם שבנו כאמור, אירית ויזהר גוריון והוא כולל מגוון אפשרויות של לינה ופעילויות. החל מלינה בצימר רומנטי לשניים שנבנה מקרון רכבת ישן, דרך אוהל טיפי ועד ללינה קבוצתית (עד 25 איש).
ניתן לערוך במקום סדנאות, ישיבות צוות, ערבי בנות וכד'. המתחם שבו נערכות הסדנאות כולל גם מטבח אבל למי שכמוני למשל, נחרד מהרעיון לבשל גם בחופשה יש אפשרות להזמין אוכל:
החל מארוחת בוקר (עם גבינות ביתיות מחלב של שתי העיזים של יזהר ואירית) ועד משלוח של עראייס מהאוהל של חמודי שפתוח משעות אחר הצהריים.
אני אומרת: אל "תשברו את הראש". אתם בחופשה, תנו לאירית לטפל בעניין האוכל והסיורים ותנפשו בכיף, מגיע לכם.
מתי לטייל
בשנים האחרונות, עוד לפני הצטרפותם של "מטיילי הקורונה החדשים", יש צפיפות גדולה באתרי התיירות השונים, דבר שלי באופן אישי, מאוד פוגם בהנאה.
הורי הפנסיונרים, כמו רבים אחרים כבר הבינו מזמן, שטיול בשבת הוא לא אופציה והם יוצאים לטיולים רק באמצע השבוע. בנוסף, גם אפשרויות הלינה רבות יותר והמחיר ללילה זול יותר בדרך כלל, מאשר בסוף השבוע. דבר זה נכון גם למתחם "שבט אחים".
לאן לטייל ומה יש באיזור
לינה במתחם "שבט אחים" מאפשרת לעשות טיולי כוכב באיזור, למשל לציפורי, כמו שניתן לקרוא
אפשר להזמין סלסלת פיקניק (עוד דבר שתפס תאוצה מאז הקורונה) אצל ויקי גורשטיין שגרה בציפורי וכותבת את הבלוג "טעמים מקצה העולם" שעוסק בעיקר באוכל דרום אמריקאי.
אשר לטיול הבלוגרים, ביקרנו בעין יבקע או בשמו העברי "מעיין הסוסים" (לא מומלץ לרכב פרטי נמוך).
הלכנו מעט ליד נחל ציפורי, אכלנו עראיס באוהל של חמודי,
התארחנו בחצרו של עומאר - קבלן עבודות עפר עם ידי זהב, המפסל בברזל.
פגשנו את מוכתר כפר טבאש, שמענו סיפורים מהעבר וקינחנו בארוחה צימחונית במסעדת "טאבון פאטמה" בכפר זרזיר הסמוך.
טאבון פאטמה
את המסעדה מנהל איציק ג'ואמיס שמאחוריו סיפור מעניין:
אחרי הצבא נסע לאיטליה שם עסק בענייני אבטחה, אך אמו ז"ל לחצה עליו לחזור הביתה וביחד איתה ועם אח נוסף פתחו את המסעדה הבדואית – שנקראת על שמה.
כשיוצאים לחצר האחורית, מתברר שהמסעדה היא חלק ממתחם גדול שהזכיר לי כפר איטלקי, שבו גרים כל האחים
(7 במספר) על נשיהם וטפם (28 בני דודים בסך הכל).
בחצר, עושים גם את המדפונה המפורסמת של המקום. עוף, המתבשל במשך ארבע שעות בתוך בורות שנחפרו באדמה.
למי שחייב קינוח – איציק ממליץ על "אחים ג'נדאווי" במרחק נסיעה קצר לאורך הכביש הראשי.
אוהל בדואי
בנוסף לכל זה, ניתן למצוא במתחם האחורי גם "אוהל בדואי" שהקים איציק. בכך הוא הגשים חלום רב שנים שנשא בליבו. אני ראיתי באוהל, תרגום מודרני למנהג הכנסת האורחים המפורסם של הבדואים.
המקום פתוח מסביב לשעון בכל עונות השנה. כל מי שרוצה יכול לבוא וליהנות באוהל המרוהט בשלל מרבצים אדומים ושולחנות קטנים. השהות באוהל אינה מותנית בדבר, ואין כל חובה להזמין משהו מהמסעדה.
מה שכן, רצוי לתאם את ההגעה עם איציק - 04-6771165.
טיול בנצרת
במידה והחלטתם ללון בטבאש תוכלו "לקפוץ" לנצרת שנמצאת בקרבת מקום.
קצת לפני פרוץ הקורונה עשינו טיול שבת עם חברים. התחלנו ב"נחל שופט" שם הבנו מצויין שלטייל במקום כזה בשבת זה מעשה טיפשי.
למזלנו, הגענו לשם מוקדם כשלא היו הרבה אנשים, אבל כשניסינו לצאת מהאיזור, כל הכניסה היתה פקוקה ובחדשות הודיעו "לא להגיע לנחל שופט". כשנחלצנו משם לבסוף, שמנו פעמינו לנצרת.
נכנסנו לכנסיית הבשורה, טיילנו בשוק וקינחנו בארוחה (שום דבר לספר לחבר'ה). בדרך לאוטו עצרנו לכנאפה וקפה באחת מהקונדיטריות שנקרו בדרכנו.
סיימנו את היום עם כוס יין ביקב ציפורי שבעליו מסבירי פנים עד מאוד.
מי שכן רוצה לרוץ לספר לחבר'ה, מוזמן לבדוק את שתי המסעדות עליהן ממליצה ויקי גורשטיין.
מסעדת לונא (שבאתר שלה לא מצאתי מיידע לגבי משלוחים) ומסעדת תישרין הממוקמת בנצרת עילית (או יותר נכון ב"נוף הגליל" כפי שהיא נקראת היום) ובימי קורונה אלה עושה משלוחים.
מוזמנים לחזור ולספר לי בתגובות אם היה טעים.
על הנשים בנצרת כתבה זויה רענן בבלוג המיוחד שלה שמתי לב
מאחלת לכולנו רוב בריאות, שהשנה האזרחית החדשה תהיה טובה בהרבה מזו שמסתיימת, שנמשיך לטייל והעיקר שנגמור כבר עם הקורונה.
תודה מלי חברתי לטיול הזה ובע"ה גם לבא😉
הסיור בטבאש נשמע כפנינה תיירותית באזור נפלא לטיולים בסביבה. תודה על הרעיונות לטיולים חדשים.