לזכרה של פאולה גרינברג האמא הכי טובה בעולם
ב-1.1.20 הלכה לעולמה פאולה, אחת הנשים הנדירות שהכרתי. אישה שהביטוי "לב ענק" קטן עליה וכל מי שהכיר אותה התאהב בה. בת 94 היתה במותה.
אשה שחייה לא היו קלים אבל תמיד אמרה: "יהיה טוב". פאולה היתה ה"אמא החורגת" של איציק בן זוגי.
תמיד אזכור את הפעם הראשונה שבה פגשתי אותה לפני למעלה מ- 30 שנה. היא עמדה על המדרכה מתחת לבית שלה עם ילד בידיים, כמה סמלי. אחד מעשרות הילדים שבהם טיפלה במשך שנים רבות.
מאותו יום תמיד קיבלה אותי באהבה ובמאור פנים.
הסיפור של איציק ופאולה התחיל בפועל כשאיציק היה בן 17. בערב בו אבא שלו נפטר בנר ראשון של חנוכה. ביום הזה איציק אימץ אותה לאם והיא אימצה אותו לבן.
אולי למי שלא הכיר את פאולה זה נראה מוזר ומפתיע. היא הייתה נשואה לאבא של איציק פחות משנתיים.
"אמא חורגת" זה מושג עם המון קונוטציות ולא תמיד חיוביות. כולנו גדלנו על סיפור סינדרלה.
לכן תמיד היה לי קשה להגיד שפאולה היא "אמא חורגת" של איציק".
הרבה דברים למדתי מהיחסים המיוחדים בין שניהם, יחסים שלא היה בהם אינטרס אלא אהבה אמיתית בין שני אנשים. הם ההוכחה לכך שקשר חזק ואמיתי לא מחייב קרבת דם.
בשביל איציק, בשבילי, בשביל הבנים שלנו וכל המשפחה המורחבת שאהבה אותה מעומק הלב פאולה הייתה "אמא" ואחר כך סבתא. אמא שיש לה שני בנים יוסי ואיציק, ובת שקוראים לה רוזט, חמישה נכדים ונינה קטנה, אלה. שנולדה כמה שעות לפני שפאולה נשמה את נשימתה האחרונה. היא לא זכתה להכיר אותה, אבל שמה של פאולה מונצח בשמה.
איציק איבד את שני הוריו בחטף. את אימו בגיל תשע ואת אביו בגיל 17. הוא עם פאולה יותר שנים ממה שהיה עם שני הוריו ביחד, והיא זו שהייתה המודלינג שלו לחיים ובמיוחד להורות. כל חייה פאולה הודתה לאלוהים על זה שזכתה לעוד בן. אני יודעת ששניהם זכו בגדול. היא זכתה בבן שהיה מוכן להוריד בשבילה את הירח והוא ואנחנו זכינו במשפחה.
אם צריך לבחור שתי מילים לתאר את הקשר ביניהם אני בוחרת באהבה ומסירות.
נוחי על משכבך בשלום פאולה היקרה והאהובה. נזכור אותך תמיד באהבה ובשמחה.
