החיים סילאן

טיול אמנות לפירנצה ורומא בעקבות הצייר קראווג'יו

טיול אמנות לפירנצה ורומא בעקבות קראווג'יו ואיך זה קשור לחג הביכורים


זה סיפור על טיול לפירנצה ורומא שעשיתי בעקבות הצייר מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'יו חלוץ סגנון הבארוק ואחד הציירים המשפיעים ביותר על האמנות מתקופתו ועד ימינו.


בחודש אוקטובר 2014 כמה ימים אחרי שהגשתי את עבודת הגמר שלי לתואר שני בחינוך לאמנות עליתי על מטוס בדרכי לאיטליה.


למה קראווג'יו

מטרת הטיול היתה לראות ציורים מפורסמים מתולדות האמנות ובייחוד את עבודותיו של קראווגי'ו. למה קראווג'יו אתם שואלים? הכל התחיל בקורס שנקרא: "קראווגי'ו וקראווג'יזם" אותו העביר ד"ר יוני אשר. יוני שמלמד כבר למעלה משלושים שנה קורסים בתולדות האמנות, נכנס לכיתה בשיא ההתלהבות כאילו זה השיעור הראשון שלו בנושא. הוא אפילו לא רצה שנעשה הפסקה בין השיעורים כדי שלא נפספס חומר. באותו זמן לא ממש התחברתי לאמנות הקלאסית.

קשה היה להישאר אדיש להתלהבותו של ד"ר יוני אשר ולאט לאט, עם התקדמות השיעורים והידע שנצבר התחלתי להתעניין גם באמנות הקלאסית. זה היה קורס סמינריוני שעסק גם בצייר עצמו, אבל במיוחד בהשפעה הרבה שהיתה לו על האמנים בני תקופתו ועל האמנות המודרנית. עד קראווג'יו, האמנות הקלאסית היתה אמנות מִימֶטִית (מחקה) כלומר, ככל שנושאי היצירה היו דומים יותר למציאות כך היצירה היתה מוערכת יותר והיוצר שלה נחשב לאמן טוב. קראווג'יו היה הראשון שביקש לצייר את המציאות כמו שהיא על פגמיה וכיעורה. הכל היה ראוי להיות מוצג על הבד.

הוא התעלם מתפיסת היופי המקובלת על האמנות בתקופתו, זו שקשרה את היפה לטוב ואת המכוער לרע. קראווג'יו השתמש ביופי ובכיעור על פי רצונו, והפך לראשון שהשתמש ביצירה האמנותית ככלי לביטוי אישי ויצירתי.

הוא התחיל לצייר את הקדושים הנוצריים מסיפורי הברית החדשה והתנ"ך בדמותם של אנשים רגילים מהעולם שסבב אותו. יצירתו "מות מריה", עוררה סערה גדולה כשהוא בחר להשתמש בזונה שנמשתה מהטיבר כדוגמנית שתייצג את מריה (מספרים שהאמן בילה בבתי הבושת של רומא, התיידד עם זונות, ועשה בהן שימוש כדוגמניות). החופש לבחור את נושאי הציור הוא פריצת דרך שבעקבותיה יתפתח בעתיד הציור המופשט. מעטים הם הציירים שהשפיעו על פני תקופה ארוכה כל כך על אמנות הציור כמו קאראווג'ו.



קראווג'יו - צייר פורץ דרך

ציוריו של קראווג'יו, מתאפיינים בריאליסטיות נוקבת. הסיטואציות בציוריו משקפות את טבעו האפל של האדם. בעבודותיו, ניתן לראות בין השאר, גם ביקורת חברתית שלא נראתה עד אז באמנות.

כשרואים ציור של קראווג'יו ניתן לזהות אותו גם אם לא קוראים את שם הצייר כי אין צייר שהצליח לצייר הבעות פנים כמוהו. גם השימוש הדרמטי שלו באור וצל הוא ייחודי וחדשני. חייו של קראווג'יו היו סוערים לא פחות מציוריו. ולאחר שנאשם ברצח נאלץ לברוח מרומא לנאפולי ולמלטה.


טבע דומם (still life)

"טבע דומם" הוא נושא באמנות המתמקד בהצגת עצמים דוממים כגון: פרחים, פירות, פריטי מזון אחרים, כלים וכדומה.

בחג הביכורים, נהגו היהודים לעלות לבית המקדש עם הפירות הראשונים של השנה ולהעניק אותם במתנה לכהנים.

גם אצל הנוצרים יש חשיבות לביכורי הפירות שהוצעו כמעשר לאלוהים, מתוך אמונה שכך יהיו יותר פירות במשך השנה.

בחזרה לסמינריון מתחילת הסיפור. בסיום הקורס היתי צריכה להגיש עבודה. אני החלטתי לבדוק כיצד מפרשים חוקרים שונים את עבודות "טבע דומם" של קראווג'יו. עוד מהתקופה שבה פעל קראווג'יו יש התעניינות עצומה בציוריו. אחד הנושאים הנחקרים היה נושא ה"טבע דומם" בעבודותיו ובמיוחד נסיון לפענח את משמעות הפירות המופיעים בציורים.



למה הציור "סלסלת פירות" נחשב ליצירת מופת

במהלך השנה הראשונה שלו ברומא, עבד קראווג'יו בסטודיו של הצייר ג'וזפה סזרי שהתמחה בציורי פירות ופרחים. סלסלת הפירות שצוירה בין 1594 ל -1598, היא חלק מהציורים הראשונים שלו. היום תלוי הציור בגלריה אמברוסיאנה של מילאנו.

"סלסלת פירות" נחשב לציור ה"טבע דומם" האיטלקי הראשון. אף על פי שציור של "טבע דומם" היה נפוץ באירופה של סוף המאה השש-עשרה לא כך היה באיטליה שם הנושא נחשב לנחות. הגיע קראווג'יו, והפך את סלסלת הפירות ל"גיבורת" הציור בפעם הראשונה. בכך נתן כבוד חדש ל ז'אנר של "טבע דומם".

לדבריו, של קראווג'יו המאמץ שהוא השקיע בציור הזה היה שווה ערך למאמץ שהוא השקיע בציור דמויות אדם.

העבודה נחשבת ליצירת מופת חשובה, כי קראווג'יו שינה בה את האופן שבו מציירים טבע דומם. הדיוק שבו צוירו הפירות, הרקבון על התפוח שנאכל על ידי תולעת, העלה היבש של התאנה והאבק על הענבים כולם נמצאו ראויים לציור על הבד של קראווג'יו. הוא לא חיפש ייצוגים יפים ומהנים, אלא את המציאות. בכך מקדים קראווג'יו את זמנו: הוא מראה שכל מה שרואה האמן הוא חומר לציור כולל הפגמים.


איך חקרו את הציורים

הסטוריונים לאמנות ניסו לתת פרשנויות שונות ליצירותיו של קראווג'יו שהותיר רשומות מעטות פרי ידו.

הם עשו זאת בין השאר בעזרת מידע ארכיוני שסיפק היסטוריה עשירה של האיש, ניתוח של הציורים, סגנון וטכניקה, ואף תובנות פסיכולוגיות במקרה של דיוקנאות. בנוסף, נעשה ניתוח היסטורי של התקופה (שהייתה מבוססת על פטרוני אמנות שהשפיעו על נושאי הציור הרבה פעמים), ניתוח של המשמעות הדתית בציוריו, תוך בחינת הסמלים הדתיים המופיעים בהם וכו'.

כמו החוקרים, גם צופים רגילים שעומדים מול יצירה ינסו להבין אותה. בדומה להיסטוריונים של האמנות גם אנחנו נוכל להבין את היצירה בעזרת מידע חיצוני כגון: הכרות עם מנהגי התקופה, עם הביוגרפיה של האמן, טכניקות שהיו בשימוש בתקופת היצירה ועוד ועוד.


גישה פרשנית אחת

החוקרים מציעים מספר פרשנויות לעבודות "טבע דומם" של האמן. חלקם רואים בציורים נסיון של קראווג'יו להראות את מיומנותו יוצאת הדופן בציור. הנחה נוספת היתה שהציורים הם עדות לחקלאות באותה תקופה, והיצירות מדגישות את המגוון העשיר של הפירות (במיוחד תפוחים ואגסים) של התקופה. לדעתם של החוקרים הללו, קראווג'יו צייר את מה שראה, ופירות בשלים וחורי תולעים, פשוט מייצגים את העולם האמתי. המחלות והמזיקים בציורים מוכיחים שהם היוו בעיה אז כמו עכשיו.

ואניטס (הבל הבלים)

ציוריו של קראווג'יו התאפיינו בריאליזם נוקב. לפיכך ניתן לשייך את הריקבון וחוסר המושלמות של הפירות בציוריו לאותו ריאליזם, ריקבון כחלק ממחזור החיים של הטבע (מה שמכונה ואניטס). דימויים של מוות וריקבון מופיעים בציורים רבים בתקופתו של קראווג'יו והם סימלו את ארעיות החיים. מתוך הכרות עם המסורת של התקופה שבה פעל קראווג'יו מניחים הפרשנים שגם בציוריו הכוונה של הריקבון באה לייצג את הריקנות, את העולם החומרי המתכלה ואת החיים שהולכים ואוזלים. אולם, החידוש אצל קראווג'יו הוא בכך שהוא לוקח פירות שמסמלים נצח ותחייה ומצייר אותם בהקשר של ואניטאס שמייצג את חיי החומר והכיליון.


ציורים של נערים עם סלסלת פירות

1. נער עם סלסלת פירות - בתמונה רואים בחור צעיר, מפתה שיופיו הפיזי דומה לסלסלת הפירות שהוא מציע לצופה (הדוגמן בציור הוא מריו מינטי צייר סיציליאני שהיה באותה עת בן 16). בגלל כתפו החשופה בצד השמאלי והלבוש דמוי הטוגה שלו, נחשב הנער כדמות משל לממלכה קלאסית עתיקה. הוא זוהה כוורתמוס - אל הגנים המיתי. החידוש בציורים אלה של קראווג'יו היה שהוא צייר את הדיוקן ואת הפירות כאילו הם שווי ערך.

נער עם סלסלת פירות, 1593


2. בכחוס

בכחוס, 1595

3. בכחוס החולה

בכחוס החולה, 1593


הבכחוס החולה מכונה גם דיוקן עצמי כבכחוס. הציור צויר בשנותיו הראשונות של קראווג'יו ברומא.

באותה תקופה היה קאראווג'ו