חופשת בית

גם בלי תחפושת ובלי נשף היה לי כיף של חג פורים

כבר מזמן עליתי על “הסטארט אפ” הזה של חופשה בבית. בלי לעשות סנדוויצ’ים ובלי לטפל באף אחד. חופשה שמזכירה לך כמה כיף ליהנות מהדברים הקטנים בחיים. למשל: להיות לבד בבית, לישון במיטה הנוחה שלך, לקום מאוחר, לצאת לטייל בקרבת מקום, לאכול בחוץ ולהרגיש שהחיים יפים.
 
 תל אביב פורים תשע”ו – המון תיירים, קצת ישראלים עם ילדים קטנים, הרבה תחפושות ואווירה ממש טובה ברחובות. ככה אני חוויתי את העיר בחג.
 
 אז אחרי שקמנו מאוחר החלטנו לצאת קצת לתל אביב. כל פעם שיוצא לי לשוטט סתם ככה להנאתי בעיר אני נזכרת איזו עיר מדהימה יש לנו ממש מתחת לאף. וכמה חבל שלא יוצא לנו ליהנות ממנה הרבה יותר. התחלנו בשוק הכרמל. תמיד כיף והפעם עוד יותר כיף לראות את כל המסעדות שנפתחו בתוך השוק ובסמטאות היוצאות ממנו.
 

 חוץ מפירות וירקות, תבלינים וממתקים יש דברים שאפשר למצוא כנראה רק בישראל

נכנסנו לסמטה מצאנו את עצמנו בכרם התימנים. במסעדות שמענו רק שפות זרות. זה כבר מעלה את מצב הרוח.

יש דוכן שמציע להניח תפילין, ועל קירות הבתים גרפיטי ו”ציורים” מצדפים.

המשכנו לטייל, הגענו לרחוב שבזי בנוה צדק.

בתי קפה הומים, חנויות מיוחדות עם עיצוב שעד כה אפשר היה לראות רק בחו”ל. למשל חנות בשמים מיוחדת (בשמי נישה ככה הוסבר לי) שנפתחה רק לפני שבועיים.
 
 באמצע גינה עומדים שני דתיים וקוראים במרץ והתלהבות את המגילה. מסביב על הספסלים יושבים חילונים עם תינוקות וילדים קטנים עם תחפושות רצים הלוך ושוב. ובמיוחד אווירה כיפית באוויר.

נכנסנו למסעדת דלל מסעדה שכבר המון זמן רציתי לנסות. אורית חברתי ז”ל הייתה אומרת לי שאנחנו חייבות לאכול שם אבל לא הספקנו. אז חשבתי עליה כמה היא הייתה נהנית. אוכל מצוין, שרות מעולה ומעל הכל דושי בעלת הבית המקסימה שבלי להכיר אותנו נתנה לנו יחס אישי, התעניינה מאיפה אנחנו והודתה לנו בחום על הפרגון.

ואם כבר חופש אז הכי מתבקש אחרי ארוחה טעימה לחזור הביתה לשנת צהרים (או כפי שקוראת לה חברתי מיכל, שנ”ץ). הדברים הקטנים של החיים שעושים אותנו פשוט מאושרים.

  עוד על שוק הכרמל תוכלו לקרוא בפוסט טיול בשוקכרמל - בין קולות, טעמים וריחות בבלוג "חמושה בעדשה".

#גרפיטי #חופשה #כרםהתימנים #תלאביביפו #מסעדתדלל #נווהצדק #פורים #קריאתמגילה #רחובשבזי #שוקהכרמל

עדכון - על יפו וחיי הלילה בדרום תל אביב קיץ 2019 תוכלו לקרוא בפוסט זוהי יפו – 24 שעות מסביב לשעון

בבלוג אלטר נע טיבה של חברתי עינת הרשקו.