חצי יום כיף שהתחיל בארוחת בוקר בים, המשיך בעוגמת נפש ונגמר בכיף
צילום: תמר גרינברג
התחלה טובה
שמש זורחת, 23 מעלות, שמיים כחולים בלי ענן, לאן ללכת אם לא לים?
חוף השרון בהרצליה – מסעדת Nika beach הייתה היום בבוקר אחד המקומות הכי יפים להיות בהם.
הזמנו ארוחת בוקר. הייתה בסה’כ טעימה. הכל היה נחמד עד שהגיעו לקוחות שהיו יותר חשובים מאיתנו. כלומר, הם רק הגיעו ואנחנו כבר סתם ישבנו ונהנינו מהשמש והים. אחת הלקוחות ביקשה שיפתחו את השמשייה. מיד רצו ופתחו לה שמשיה. השמשייה הייתה ענקית וכיסתה גם את המקום שבו ישבנו. כל זה קרה ברגע בלי כל התראה. פתאום, מצאנו את עצמנו בצל מוחלט. לשאלתי למה כיסו אותנו בצל נאמר לנו בזלזול והתנשאות “מה לעשות זאת השמשייה היחידה שאני יכול לפתוח כרגע”. הבנו שזמננו תם והזמנו חשבון. עם קבלת החשבון ראינו שחויבנו על שתייה שהייתה כלולה בארוחת הבוקר. הסתבר שעל מיץ סחוט יש להוסיף 10 שקלים. כששאלתי מדוע זה לא נאמר לנו בעת ההזמנה קיבלנו תשובה: “לא הזמנתם ממני וזה כתוב בתפריט”. שילמנו ויצאנו משם שלא על מנת לשוב. אני יצאתי משם נדהמת מהיחס המזלזל והמתנשא. לא חשבתי שיש עדיין מקומות שמרשים לעצמם להתייחס ככה ללקוחותיהם.
חוויה מתקנת
עשר דקות אחרי, ק”מ מזרחה משם אנחנו בהרצליה ב’ הולכים לשתות קפה בנורדאו 2. האמת, אני גרה בהרצליה כבר למעלה מ 11 שנה ומעולם לא הייתי בחלק זה של העיר. אבל לפני יום קראתי המלצה על בית הקפה הזה והחלטנו לנסוע לשם. גילתי שכונה מקסימה, שכונה של פעם עם מרכז מסחרי קטן. ממש מעל צומת הסירה. נכנסנו לבית הקפה הקטן שהיה עמוס הן בקונים והן במאפים. הזמנו קפה ב- take a way (כל השולחנות היו תפוסים) ועוד משהו קטן ומתוק. האיש על הקופה אמר: רק רגע תנו לי לתת לכם משהו. הוציא עוגיית שמרים שבתוכה שוקולד ונתן לי ומאפה עם שוקולד לבן הזוג שלי. וכל זה בנחמדות וממש מכל הלב. האמת, עשה לי את היום. אמרתי לו עשית לי חוויה מתקנת אין ספק שאבוא שוב.
את הקפה שתינו על ספסל מול הגינה ואמרנו לעצמנו שסביר להניח ששני הדברים שקרו לנו היום לא יכלו לקרות ביפן לדוגמא. ואולי גם לא בשום מקום אחר על הגלובוס.
מי שמזדמן לצומת הסירה ממליצה לכם לסטות מעט מהדרך. תמצאו שכונה מקסימה, עם קפה מצוין וגבעה שעליה מגדל מים עם תצפית יפה על כל הסביבה.
#NikaBeachHerzeliya #ים #קפהנורדואו2הרצליה #Israel #IsraelBeach #MediterraneanSea